קטגוריה: עצבים

אם היה בחיים, השחקן צ'רלס ברונסון היה חוגג היום יומולדת 90. ברונסון הוא אחד משחקנים לא רבים ששמם מעלה קונוטציה ז'אנרית, ובעצם ז'אנר ששייך לו, וכל השאר חקיינים – אותו ז'אנר שסרטי "משאלת מוות" שולטים בו. ז'אנר האיש הטוב שהופך … להמשיך לקרוא ←

הגרסה הדנית המקורית של "The Killing" היא סדרה מעולה ששווה את כל העצבים המתוחים והטלטלות הרגשיות הרשת עדיין גועשת מהתגובות האמוציונליות הרבות לפרק סיום העונה הראשונה של "ההרג" ("The Killing"), אחת הסדרות האמריקאיות החדשות הבולטות ביותר שעלו השנה (שנכון לכתיבת … להמשיך לקרוא ←

קודם כל, כמה מביקורותיי שעלו לנרג': "שודדי הקאריביים: זרמים זרים" פה. "החיים הכפולים של וולטר" פה. "לאור היום" פה. ובנוסף לאלה: "יער נורווגי" הוא עיבוד לספרו הידוע של אחד מגדולי הסופרים המודרניים של יפן, הרוקי מורקמי (שגם תורגם לעברית). הבמאי … להמשיך לקרוא ←

כמו עשורים קודמים לפניהם, הניינטיז עושים קאמבק, ובייחוד השבוע, כשיצאו לקולנוע אצלנו שני סרטים אירופיים שמתרחשים בתחילת שנות התשעים. "ברוכים הבאים למכס" של דני בון (הסרט נקרא במקור "אין מה להצהיר"; לא להתבלבל עם סרטו הקודם של בון, "ברוכים הבאים … להמשיך לקרוא ←

סרטה הארוך הראשון של קליאו ברנרד, "The Arbor", שיצא לאחרונה בדי.וי.די אחרי סבב פסטיבלים וכמה פרסים חשובים, משתייך לקבוצה הגדלה של סרטים שנעים על הגבול שבין קולנוע תיעודי לקולנוע עלילתי, ומוסיף עוד דוגמה לדיון הבוער בהגדרות ז'אנריות. בהגדרה כללית, הסרט … להמשיך לקרוא ←

דנקן ג'ונס פרץ לתודעת עולם הקולנוע עם סרט הבכורה הנהדר שלו, "ירח" מ־2009, שנחשב לאחד מסרטי המד"ב הבולטים של השנים האחרונות, וזכה לפופולריות ולהערכה רבה בעיקר בפסטיבלי קולנוע (הסרט, שלא במפתיע, לא הופץ מסחרית בארץ). סרטו השני, "קוד מקור", שיצא … להמשיך לקרוא ←

במהלך הצפייה ב"אני מספר ארבע", סרטו החדש של די.ג'יי קארוסו ("דיסטרביה"), עולה התחושה שכבר הייתם בסרט הזה. כמה פעמים. אבל גם במקרים שבהם העלילה והשטיקים חסרי מקוריות אפשר לנסות להרכיב מהם יצירה בעלת ערך, או סתם מהנה. ב"ארבע" פשוט לא … להמשיך לקרוא ←