את חלק א' זה אקדיש לעולם של "דוקטור הו", שרבות קרה בו בשבוע האחרון.
ראשית, כמובן, מותה העצוב במיוחד (שתפס את רוב הבלוגוספרה והמעריצים בהפתעה) לפני שבוע של אליזבת סליידן, הלוא היא שרה ג'יין סמית. שרה ג'יין היתה המלווה של הדוקטורים השלישי והרביעי – באמצע שנות השבעים – וככזאת היא היתה ונותרה מושא הערצתם של כמה דורות של צופים, כולל רבים מאלה שאחראים כיום על הסדרה החדשה. שרה ג'יין חזרה למסך גם בכמה ספיישלים של הסדרה.
אבל אולי הדבר הנפלא ביותר אצלה היה השיבה המדהימה לפופולריות של שרה ג'יין, ואיתה של סליידן, עם תחיית הסדרה לפני חצי עשור. הדמות האהובה (יחד עם הכלב האלקטרוני K9) הוחזרה למסך לפרק בעונה השנייה של הדוקטור המחודש, ואז שבה לעוד כמה פרקים עם הדוקטור העשירי. ראו היוצרים כי טוב, והחליטו לממש את הפוטנציאל בסדרה בת – "הרפתקאות שרה ג'יין" המצליחה ביותר, סדרה לילדים שבינתיים שודרו ארבע עונות שלה. שני הדוקטורים האחרונים – 10 של דיוויד טננט ו-11 של מאט סמית – אף התארחו בפרקים מוצלחים של הספין אוף.
העובדה ששרה ג'יין שבתה את לבם של כל כך הרבה צופים בגילים שונים – מהילדים הקטנים של היום למבוגרים, הילדים של פעם – הובילה לכך שמותה של סליידן המקסימה, שהלכה לעולמה בגיל 63 אחרי מאבק בסרטן, צוין על ידי שלל גורמים מתחומי הבידור ועמד בראש החדשות באותו יום.
ראסל טי דיוויס, מעריץ גדול והאיש שהחיה את "דוקטור הו", תרם את מילותיו. מאוחר יותר פרסמו ב-BBC קבוצת הספדים מפי אנשים שהיו מעורבים בסדרה.
ביום שבת האחרון, כידוע, שבה "דוקטור הו" המחודשת אל המסך בפרק הראשון בעונה 6 (על כך בהמשך). הפרק נפתח בשקופית הקדשה לסליידן, ואחרי הפרק שודרה מחווה מדמיעה לשחקנית ב-CBBC, המקבילה של ה-BBC לערוץ הילדים:
ומכאן, לנושאים שמחים יותר:
אז כאמור, החלה עונה 6 של הדוקטור. אני לא אנתח את הפרק – חלק א', כמובן – בשלב זה, רק אומר שלדעתי הוא רק חיזק את דעתי שסטיבן מופט גאון. גאון מרושע… פלוס הברקת ליהוק בדמותו של מארק שפרד (חביב טלוויזיית המד"ב גם ככה), ואבא שלו, וויליאם מורגן שפרד, בתפקיד הגרסה המבוגרת של הדמות. נהדר. עוד נהדר – פרק מאחורי הקלעים של הפרק הראשון, והעובדה שהבמאי טובי היינס לובש בראיון את העותק שלו לאחת החולצות האהובות עליי:
הנה תקציר ראיונות עם שפרד והיינס. מאחר ששני הפרקים הראשונים מתרחשים באמריקה, גם חלק גדול ממסע היחצנות של הסדרה התקיים שם (זה קשור גם לכך ש-BBC אמריקה משדרים את העונה במקביל לשידור בבריטניה, ושכל פרק שם שובר את שיאי הצפייה של הערוץ. הדוקטור אשכרה נהייה להיט יחסי בארה"ב).
יש אינספור ראיונות, אבל הנה אחד עם המוף (מכיל ספוילרים כלליים).
והנה לינק מפחיד – סימנים (חלקם קצת מופרכים, אך זה עדיין מפחיד) להופעות של "The Silence" בעונה 5, הקודמת (מכיל ספוילרים לכל עונה 5, ואפיון של הדמויות האלה, שהופיעו בפרק 1 של עונה 6).
הראיון הזה עם קארן גילן וארתור דארוויל, מתוך תוכנית הבוקר של ה-BBC, הוקלט לפני מותה של סליידן:
לפני אותו ראיון הציגו באולפן את האורח הכן-נוכח שלהם, דיוויד טננט, שהתייחס למותה של סליידן, ולאחריו שודר הראיון המלא איתו, בנוגע לדרמה "United" שבה הוא מככב (התוכנית שודרה ביום ראשון ב-BBC), שעוסקת בקבוצת מנצ'סטר יונייטד לפני התרסקות המטוס המפורסמת ב-1958 ובהתאוששות הקבוצה אחריה. שני חלקי הראיון יחד כאן:
"United" זכתה, כצפוי, להרבה יח"צ לפני השידור. אפילו באמריקה! וגם מנקודת המבט של הספורט:
הנה עוד טקסט על התוכנית, וגם ראיון עם ג'ק אוקונל (שמוכר מ"סקינס" ומהמיני סדרה "Dive"), שמגלם בה את בובי צ'רלטון הצעיר.
ומה עוד קרה? (זהירות, כאן מתחיל הפירוט הבלתי נלאה של קשרים בין שחקני DW לכל שאר עולם המשחק הבריטי). הבוקר פורסמו המועמדויות לפרסי הטלוויזיה של BAFTA. מאט סמית זכה למועמדות – וזו פעם ראשונה ששחקן ראשי מ"דוקטור הו" מקבל מועמדות. סחתיין לו. עוד במועמדים, בין השאר – כמובן שחקני "שרלוק" של מופט, סטיב קוגן על "The Trip" המעולה, "מיספיטס", "Any Human Heart" (עם ג'ים ברודבנט, שמוזכר גם בפסקה הבאה), "להיות אנושיים" ו"זוהי אנגליה 86'", וגם הדרמה המקסימה "Eric and Ernie" על תחילת דרכם של הקומיקאים המיתולוגיים אריק מורקם וארני ווייז (שאותו גילם בריאן דיק, שהופיע גם ב"טורצ'ווד" וב"להיות אנושיים", וגם שיחק לצדם של טננט ודיוויד מוריסי ב"בלאקפול").
ואם כבר אנחנו פה, למה לא להזכיר גם את ג'ון סים, שהופיע ב"דוקטור" בתור המאסטר, ובשבוע הבא יככב במיני סדרת מתח חדשה עם אוליביה קולמן וג'ים ברודבנט בשם "Exile". הנה ראיון עמו לרגל השידור (בוודאי יהיו עוד בהמשך השבוע, בינתיים יש כבר את זה, של ה"אינדיפנדנט"), והנה תוסף לאותו ראיון. אגב, קולמן הופיעה ממש לאחרונה במוקומנטרי המוצלח למדי של ה-BBC על אולימפיאדת 2012, "Twenty Twelve", שאותו קריין דיוויד טננט (הסדרה הצליחה מספיק כדי לקבל עונה שנייה). קולמן גם הופיעה בפרק הראשון של עונה 5 של הדוקטור, והיא מככבת לצד טום הולנדר ב"Rev", דרמה קומית משובחת שגם היא זכתה לעונה שנייה ואף קיבלה מועמדות ל-BAFTA ברשימה הנ"ל.
זו גם הזדמנות להביא שאלון עם פיטר קפלדי הנהדר, שכיכב בעיבוד של ITV ל"The Suspicions of Mr Whicher" ששודר אמש, והופיע ב"דוקטור הו" בעונה 4 ובתפקיד מרכזי במיני עונה 3 של "טורצ'ווד". אם כי, כמובן, הוא הכי ידוע כיום בתור מלקולם טאקר מ"The Thick of It" ומסרט הספין אוף "בסוד העניינים".
ברור שאפשר לעשות משחק "דוקטור" עם כמות עצומה של שחקנים בריטים ולהמשיך את הפוסט הזה (למשל עם מייקל שין), אבל אעצור פה. להתראות בחלק ב'.
נהדר שסטיב קוגן מועמד, והוא לגמרי צריך לזכות – בכלל, ובפרט לאור מי שמתמודד מולו –
אבל מה עם רוב בריידון? לגמרי עוול שהוא לא מועמד באותה קטגוריה. סטיבן פריי בטח ינצח אותו בקטגוריה של תוכניות בידור, ובצדק. אחחח סטיב קוגן היה עושה מזה מטעמים בסדרה.
ובקטגוריית ה"נו שיט" זוכה הציטוט הבא מעכבר העיר –
"פרסים נוספים יחולקו בקטגוריית שחקן ושחקנית משנה. המועמדים כולם שחקנים שאינם בהכרח מוכרים בארץ, והסדרות בהן שיחקו טרם נרכשו לשידור על ידי גורמי שידור ישראלים".
חוץ מזה, לורן סושה לגמרי צריכה לזכות על מיספיטס. ועוד קישור מגניב – אחיה הופיע באחד הפרקים של להיות אנושיים. בבקשה בלי ספויילרים ללהיות אנושיים – אני עוד צריכה לראות את שני הפרקים האחרונים 🙂
זו תהיה בחירה קשה בין מיספיטס ללהיות אנושיים… אבל נראה לי שאני בעד להיות אנושיים.
הבחירה הבאמת קשה היא בין גו' ברנד ודון פרנץ'.
מייקל סוקה הופיע ברוב עונה 3 של "להיות אנושיים" (אבל זה לא קשור ישירות ל"דוקטור הו").
באמת לא התייחסתי כל כך לקטגוריה הנשית הזו. אני מתה על ג'ו ברנד, אבל למען האמת, היא עושה עבודה מעולה – והיא אומרת את זה בעצמה – כי היא די משחקת את עצמה שם. מה שדון פרנץ' עושה, לעומת זאת, וכבר כתבתי על זה, זה פשוט פלא, ואני איתה.