בעולם הזה (ביקורת מ"רייטינג")

בשבוע מגוון במיוחד מבחינה קולנועית יצא אצלנו לאקרנים "בעולם טוב יותר", שזכה לפני כחודש בפרס האוסקר לסרט הזר כנציג דנמרק. סרטה החדש של סוזאן ביר הוא, כהרגלה, דרמה העוסקת בעדינות בנושאים רגישים.

כריסטיאן ואליאס הם שני ילדים הלומדים יחד. אחרי שהם מטפלים בבריון המציק להם, ההבדלים באישיותם הופכים ברורים יותר, אך הם דווקא מתקרבים, מאוחדים בהרגשת זרות וכאב. כריסטיאן איבד לאחרונה את אמו ומתקשה לתקשר עם אביו, קלאוס (אולריך תומסן); הוריו של אליאס נמצאים בהליכי גירושין, ואביו השבדי, אנטון (מיקאל פרסברנט), נעדר רבות עקב עבודתו כרופא באפריקה. מעשה אלימות שהילדים עדים לו גורר אותם למערבולת של הידרדרות מוסרית.

ביר והתסריטאי הקבוע שלה, אנדרס תומס ינסן, נוגעים הפעם בעצבים חשופים וריאליסטיים של אחריות הורית, חינוך, מסורת וחציית גבולות. המסרים של הסרט כנגד אלימות מכוונים לא רק להתרחשויות שבסרט אלא גם כאמירות אוניברסליות יותר; "בעולם טוב יותר" הוא השם שבו הופץ הסרט בזירה הבינלאומית, אך שמו בשפת המקור הוא "נקמה" ושמו הזמני במהלך העבודה עליו היה "ציוויליזציה". הוא אינו מציג תשובה חד משמעית לסוגיות שהוא מעלה, והאמביוולנטיות הזו מאפשרת לתסריט לרוב להימנע מצדקנות ומהתנשאות. אך כוחם של הסרט ושל השאלות שהוא זורק אל הצופה נפגע מההקבלה בין המתרחש בעולם הפסטורלי כביכול של העיירה הדנית ובין הלוחמה האתנית במדינה אפריקאית נחשלת. הדבר דווקא מדגיש את חוסר האיזון שבהוקעת האלימות הכוללת שהסרט מצדד בה, שהרי קיימת בעינינו יחסיות באלימות ובמוסר, ותגובותינו הן תלויות סיטואציה. המעשים הקשים והסדיסטיים שאנטון נתקל בהם במהלך עבודתו באפריקה נבדלים בבירור מהאלימות שאליה נקלעים הילדים, הסובלים רגשית כל אחד מסיבותיו, וכך גם ההסלמה ומידת החסד הרלוונטיים. אם הסרט טוען שאין הבדל גדול בין המקרים או מבקש להעיד על קשר בל יבותק ביניהם הנובע מטבע האדם, הרי שהתפתחות הסיפור כושלת בהעברת הטענה הזו וגולשת אפילו לדו פרצופיות.

למרות הבעייתיות מסתתרת עוצמה בין שורות התסריט. הצילום המעוצב והמרהיב של מורטן סובורג (שכבר עבד עם ביר, וכן צילם את "ולהלה" ואת טרילוגיית "Pusher" של ניקולס וינדינג רפן) מדגיש את הניגוד בין היופי הטבעי של הלוקיישנים ובין ההתרחשויות, ועבודתם של השחקנים הראשיים – בעיקר של פרסברנט, שבחלקו נפל התפקיד המורכב ביותר, היורד לעומק ההתלבטויות הנאספות מכל מרכיבי הסרט – יוצקת אנושיות גם לדמויות הפונקציונליות יותר. גם אם זו לא בדיוק הייתה כוונת היוצרים, כוחו של הסרט טמון במעשים קטנים ובדמויות האינדיבידואליות שמאכלסות אותו.

"בעולם טוב יותר" ("In a Better World"), דנמרק 2010, 113 דקות


מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, טקסים, פורסם במקום אחר, צילום, קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s