לך תדע (נספח לביקורת הקודמת מ"רייטינג")

בנוסף להשוואה המתבקשת מדי ל"מחוברים", שגם שם לא תמיד ברורה מידת האותנטיות ועד כמה הדברים מכוונים מלמעלה, הנה עוד כמה סרטים שהגדרתם כתיעודי גמישה למדי.

"David Holzman's Diary" – ככל הנראה הסרט הראשון שהוצג כתיעודי והתגלה כמוקומנטרי. היום כבר ידוע שבסרט, שנעשה בתקציב אפסי ומפגין שפה קולנועית יפהפייה וייחודית, מככבים שחקנים שעבדו על פי תסריט; אך לצופה שראה את הסרט בסביבות זמן יציאתו – סוף שנות השישים – כלל לא היה ברור שאותו הולצמן, שמתעד את חייו ואת חיפושיו אחרי משמעות ואהבה, אינו דמות אמיתית לחלוטין. הסרט הנהדר הזה, שהקדים בהרבה את זמנו, נבחר לשימור בספריית הקונגרס בשל חשיבותו ההיסטורית והאסתטית.

"I'm Still Here" – סרט עצמאי שיצא ממש לאחרונה לאקרנים בארה"ב (בדי.וי.די הוא ייצא עוד כמה שבועות) ובו מתעד השחקן, וכעת במאי, קייסי אפלק את חברו הטוב, השחקן חואקין פיניקס, במהלך השנה אחרי שהלז הודיע שהחליט לפרוש ממשחק לטובת קריירת ראפ. באותה תקופה פיניקס אימץ לעצמו פרסונה מתאימה שהלכה והתחרפנה, דבר שגרר דאגות בציבור לשלומו ולשפיותו מחד והטלת ספק והצהרות חוסר אמון מאידך. אחרי אינספור ספקולציות ותיאוריות הודה אפלק שהסרט לגמרי אינו דוקומנטרי (וטען שלא הייתה כוונה להונות איש), אך העובדה שפיניקס שמר על תדמיתו הציבורית כפי שהיא מופיעה בסרט זמן כה רב הופכת אותו למעניין לצפייה גם כשהאמת ידועה.

"Exit through the Gift Shop" – סרטו של אמן הגרפיטי האנגלי בנקסי, כנראה האמן המפורסם ביותר שזהותו נסתרת, הוא תיעודי מרתק על בחור צרפתי שהיגר ללוס אנג'לס והחל לצלם ולתעד את סצנת הגרפיטי העולמית. עם התקדמות הסרט הוא עוסק ויותר ויותר בבנקסי עצמו דרך עיניו של אותו מתעד חיצוני. בשלב מסוים גם המתעד המתועד הופך לאמן מפורסם והקווים בין המציאות לדמיון מתערערים עוד יותר. הוויכוח על כמה מהסרט אמיתי נמשך, אך כאן לא סביר שנזכה להצהרה מבארת מצד היוצרים.

"Catfish" – אחרי ששוחרר לסרט זה טריילר מפתיע ויוצר עניין שנודע כמטעה במיוחד, לא פלא שנוצר סביבו באזז ושהוא הפך לאחד הסרטים הבולטים בפסטיבל סאנדנס האחרון. הסרט מתהדר בטאגליין "אל תיתנו לאיש להגיד לכם מה זה", ואכן לא ברור כמה מתוכו תיעודי וכמה מתוסרט (אם בכלל) וכמה זה בכלל משנה בימינו; יש המכנים אותו ריאליטי מתח. עדיף לא לדעת יותר מדי על הסרט לפני הצפייה, אך באופן כללי מדובר בצמד במאים מסצנת סרטי האינדי הניו יורקית שעוקבים אחרי קשר שמפתח אחיו של אחד מהם עם מישהי שהכיר דרך האינטרנט.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אובססיה וקאלט, ביקורת, בריטי, נוסטלגיה, עיצוב, פורסם במקום אחר, צילום, קולנוע, תיעודי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s