בעלים ונשים (ביקורת מ"רייטינג")

וודי אלן כבר בן 75 ועדיין מוציא סרט כל שנה. כפי שהוא עושה פחות או יותר מתחילת קריירת הבימוי שלו, לפני 40 ומשהו סרטים. מקומו בהיסטוריה של הקולנוע מובטח, אבל אין לו חשק לצאת לפנסיה. ובצדק, האמת. פנסיה זה משעמם. רק שבשלב הזה קשה להגיד משהו חדש על הסרטים שלו. לא כי במאי לא יכול לחדש גם אחרי עשרות שנים במקצוע, אלא כי אלן לא ממש מנסה. כשהולכים לסרט שלו יודעים פחות או יותר מה הולכים לקבל, לטוב ולרע (בעיקר לטוב). כך גם בסרטו הנוכחי, "כשתפגשי זר גבוה ומסתורי".

סאלי (נעמי ווטס, לא במיטבה. או שמא זהו מיטבה?) נשואה לרוי (ג'וש ברולין), סופר מתוסכל שלא מצליח לסיים את ספרו החדש. אמה, הלנה (ג'מה ג'ונס), לא מתמודדת היטב עם גירושיה הטריים מאלפי (אנתוני הופקינס). אלפי, לעומת זאת, עומד להינשא שוב – לזנזונת צעירה בשם שרמיין (לוסי פאנץ' בתפקיד שהיה מיועד בתחילה לניקול קידמן, המוכרת הרבה יותר). כדי למצוא מטרה מחודשת בחייה הלנה מתחילה להיפגש עם מגדת עתידות, למורת רוחם של בתה וחתנה. רוי נדלק על דיה, השכנה היפהפייה (פרידה פינטו), בעוד סאלי מוצאת עבודה בגלריה שבבעלות גרג השרמנטי (אנטוניו בנדרס, בתפקיד נורמלי יחסית לדון ז'ואנים החלקלקים שהוא מגלם בדרך כלל). וכך הולכים ומצטלבים סיפוריהן של הדמויות המרובות.

הסרט, שמבחינה ז'אנרית נוטה לקומדיה, הוא פשוט סרט של וודי אלן. שמו לבדו מבטיח קליבר שחקנים מרשים, וגם דמויות המשנה המלבבות זכורות לטוב; הנושאים הקבועים שלו חוזרים גם כאן. אך עם הזמן, כפי שנצפה ברוב סרטיו האחרונים, אלן התמתן מעט. הוא עדיין שולח את חצי הביקורת שלו, אך אלה פחות מושחזים. הציניות שלו עומעמה וגם כך הפסימיות וההלקאה העצמית הזוהרות שלו. בסרטו מככבת בראש ובראשונה התמה העקשנית של המאבק התמידי בין ההנחה שהחיים מורכבים מצירופי מקרים, מאירועים רנדומליים, ובין האמונה בגורל ו/או בישות עליונה/חיצונית שמסדרת עניינים, אך מורגש שאלן כועס פחות. גם כאשר הוא לועג לעוסקים במיסטיקה וב"עולמות שמעבר", הם יוצאים לא רע מהתסריט שלו, כי בעצם טוב להם יותר בחייהם, הם שלמים יותר עם עצמם ועם סביבתם. מערכת היחסים בין גבר מבוגר (שלא לומר זקן. בעצם הפעם כן לומר) לאישה צעירה כבר נראית כמו מערכת יחסים עסקית שבה כל צד מקבל מה שהוא רוצה. גיבוריו אמנים אבל פחות חולמניים, והמוזה שלהם פחות פנטסטית ויותר, נניח, גרה בדירה בבניין ממול. מציאת האדם המתאים היא מציאת האדם שמתאים לך באותו שלב בחייך. בשורה התחתונה אלן מפגין יותר מתמיד את תמיכתו ב"תעשה מה שעושה לך טוב". למרבה המזל הוא גם לא כל כך מנסה להתחכם ולכן סרטו מתחמק מלהיות מאולץ ולאה. בכל השאר נדמה שאלן פועל על אוטומט – מהסגנון המפורסם של כתוביות הפתיחה של סרטיו, דרך ההומור הדק ועד הקריינות המודעת לעצמה יתר על המידה. וודי אלן יודע מה הוא עושה, אז הוא ממשיך לעשות. יש שאומרים שנמאס כבר, אבל המיומנות שלו מאפשרת לו בכל זאת ליצור עניין וגם רגעים מוצלחים, אף אם אין פה חידוש – התוצאה היא סרט מהנה לרוב, גם אם לא ממש אחד הזכורים של היוצר הוותיק.

"כשתפגשי זר גבוה ומסתורי" ("You Will Meet a Tall Dark Stranger"), ארה"ב־ספרד 2010, 95 דקות


 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, בריטי, פורסם במקום אחר, קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s