הקומיקאי/שחקן האדיר סטיב קוגן כנראה מוכר בישראל יותר מרוב הקומיקאים הבריטים, לא רק משום שהוא גם משחק בסרטים שמופצים בינ"ל, אלא גם כי לשם שינוי כמה מהסדרות המוכרות שלו שודרו בארץ.
לרגל הגיעו לגיל המכובד הנ"ל אקדיש לו פוסט זה. לו ולוולטר יקירי, שחוגג היום גם הוא (ואולי לא במקרה!).
דמותו המוכרת ביותר של קוגן היא ככל הנראה אלן פרטרידג', מנחה הטוק שואו הרדיופוני והטלוויזיוני חסר המושג והיכולת. הדמות התפתחה בסדרת הרדיו ההיסטרית והסמי-מיתולוגית "On the Hour", שיצרו הסאטיריסטים החריפים ארמנדו יאנוצ'י ("The Thick of It") וכריס מוריס ("ארבעה אריות"). עם קוגן הופיעו בסדרה בין השאר גם מוריס עצמו, פטריק מרבר, דיוויד שניידר ורבקה פרונט.
פרטרידג' כיכב גם – שוב, בין השאר – בסדרות "Knowing Me, Knowing You" ו"I'm Alan Partridge", שתיעדו את עלייתו ונפילתו ואז את המשך נפילתו. השמועות מספרות שהדמות תשוב בסרט קולנוע, אבל בינתיים (ובתקווה באופן קבוע) אין משהו קונקרטי בנושא.
סדרות קומיות נוספות שבהן הופיע קוגן הן "Coogan's Run" ו"סקסונדייל", ששודרה ב-BBC אנטרטיינמנט. אגב, בערוץ הזה משודרת ממש בימים אלה מיני סדרה דרמטית עם קוגן, "קרן שמש" מ-2008. הוא גם מגלם תפקידי משנה/אורח קומיים לרוב בארה"ב – למשל ב"תרגיע" או ב"רעם טרופי". יש לו גם קטע עם אלפרד מולינה בסרט האסופה "קפה וסיגריות" של ג'ים ג'רמוש. ותוכלו גם לתפוס אותו בקולנוע אצלנו ממש עכשיו בקומדיה המשובחת "החבר'ה האחרים" של אדם מקיי.
פן חשוב ומוצלח במיוחד בקריירה של קוגן הוא שיתוף הפעולה המתמשך שלו עם הבמאי האנגלי מייקל ווינטרבוטום. למעשה עבודתם המשותפת אינה כה מרובת אפיקים, אבל כל אחת מהיצירות המשותפות שלהם מעולה ושווה צפייה. קוגן גילם את התפקיד הראשי בדוקו/מוקומנטרי המוזיקלי "אנשי המסיבות" – טוני ווילסון, אמרגן, מנחה ואגואיסט מפורסם בסצנת המוזיקה המנצ'סטרית של שנות השמונים (והלאה), וקנה את עולמו. מובן שזה לא הספיק לו, והוא המשיך גם לתפקיד ראשי במוקומנטרי המתוסבך והמרתק "טריסטרם שנדי". בקרוב יהיה אפשר לראות אותו שוב עם רוב בריידון, שאיתו כבר הופיע כמה פעמים – בסדרה (שיש לה גם גרסה קולנועית מקוצרת, שהוצגה בפסטיבל טורונטו האחרון) "The Trip", שבו הם מגלמים את עצמם (גרסאות, זאת אומרת) ויוצאים לטיול קולינרי.
קוגן גם מפליא בתפקידים קטנים אך זכורים. הוא הופיע לרגע ב"שוטרים לוהטים" ובתפקיד קצת יותר גדול (פלוס שפם) ב"בסוד העניינים" של יאנוצ'י מהשנה שעברה.
אבל מעבר לכל התפקידים הטובים שלו, קוגן הוא פשוט קומיקאי בחסד, שלא לומר גאון. נוכחותו משדרגת אוטומטית את הסביבה ותמיד תענוג לצפות בו.
ולסיום, אח שלו:
זה לא בלוג סוגסטיבי 