שוטרים וגנבים (ביקורת מ"רייטינג")

הבמאי־תסריטאי אדם מקיי והשחקן וויל פרל נחשבים, ובצדק, לאחד מהצמדים הקומיים הבולטים של תקופתנו. הם הקימו בצוותא את האתר החשוב Funny or Die ועבדו יחד ב"סאטרדיי נייט לייב" ובסרטים "והרי החדשות", "לילות טלדגה: הבלדה על ריקי בובי" ו"אחים חורגים". למרות שחלק מאלה סובלים מתסריט בעייתי, אין ספק שמקיי מצליח שוב ושוב להוציא את המיטב הקומי מפרל, וכך קורה גם בסרטם החדש, "החבר'ה האחרים", שהוא אחת הקומדיות המוצלחות שיצאו הקיץ. בעצם לא רק יחסית לקומדיות אחרות שיצאו לאחרונה, כי למען האמת אין יותר מדי למה להשוות.

פרל מגלם את אלן גמבל, שוטר פתי ושלומיאל שמעדיף עבודה משרדית בשל חיבתו היתרה לחשבונאות. מארק וולברג מגלם את טרי הויץ, שוטר חרוץ וכישרוני שרותק לעבודה משרדית בשל תקרית מצערת (בשבילו) שהפכה אותו לבדיחת המשרד, כלומר לשותף לממלא עמדת בדיחת המשרד יחד עם אלן. הצמד נאלץ לצפות בהערצה המוחלטת שעמיתיהם מפגינים כלפי השותפים הפופולריים והיהירים הייסמית ודנסון (בליהוק המצוין של סמואל ל. ג'קסון ודוויין ג'ונסון). כשאלן וטרי נתקלים במקרה בפשע רציני שבו מעורב איל הון (סטיב קוגן), איש אינו מתייחס אליהם, אפילו לא מפקדם התומך יחסית (מייקל קיטון), והם מחליטים לחקור את העניין לבד. כצפוי הם מסתבכים עם כל העולם.

"החבר'ה האחרים", בהתאם לסגנונו של מקיי, מתרחש בעולם מוכר אך שלא לגמרי פועל לפי החוקים של העולם האמיתי, כלומר זה שאנחנו מכירים מדרמות או מסרטי אקשן משטרתיים, ומאכלסות אותו דמויות מוקצנות לצרכים קומיים. מקיי עושה פארודיות – הפעם בעיקר על סרטי משטרה וסרטי "הזוג המוזר" – שבהן מושקע יותר בגאגים ובפאנץ' ליינים מאשר בקוהרנטיות העלילה, בעקביות הדמויות או בהיגיון הכללי. והפעם זה עובד טוב במיוחד (לתשומת לבך, קווין "קופ אאוט" סמית. בעצם עזוב, אל תנסה). הסרט הוא יותר אוסף מערכונים, או בעצם מערכון אחד ארוך שפועל על ציר עלילה. הוא מצחיק לכל אורכו, אפילו עם ההיחלשות המסוימת לקראת סופו, וכולל כמה הברקות ורפרנסים פוקחי עיניים כלפי אותה קבוצה לא ברורה שנהוג לכנותה "סרטי קיץ". והוא בלא ספק מטופש לפרקים, אבל מתוך מודעות עצמית, ומאחר שהבדיחות ממשיכות לרוץ וההפתעות ממשיכות לצוץ, החינניות שבה הכל נעשה מנטרלת כל ניסיון להתייחס בציניות לאירועים הנפרשים. למעשה די מפתיע עד כמה הסרט מצליח להחזיק את עצמו – מה שנראה בתחילה כסרט אקשן מתובנת מתגלה כמסע מהנה שבועט במוסכמות ובקלישאות למרות שהוא פועל בתוך המסגרת שהן בנו.

תמת הפשעים הפיננסיים, ובייחוד הגרפיקה בכתוביות הסיום, שמציגה נתונים על פרשת מיידוף ורמאויות בורסה אחרות, רומזת שהסרט כיוון גם לאיזו אמירה על המשבר הכלכלי ועל פעולות ממשלת ארה"ב בעניינו. אם הוא אכן ניסה לעשות זאת, הרי הוא נכשל כישלון חרוץ. אין בו כובד משקל כלשהו שיאפשר לקחת ברצינות סאטירה פוליטית או חברתית שמישהו יחפש בו. אבל כקומדיה על שותפים שוטרים שהלכו לחפש אתונות (כלומר רישיונות בנייה) ומצאו מלוכה, הוא מפיח רוח חדשה (אך אולי חד פעמית) בז'אנר שהיה נראה שלא ניתן להחיותו.

"החבר'ה האחרים" ("The Other Guys"), ארה"ב 2010, 107 דקות


מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אובססיה וקאלט, ביקורת, פורסם במקום אחר, צחוקים, קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על שוטרים וגנבים (ביקורת מ"רייטינג")

  1. אסףר הגיב:

    איזה קטע, בדיוק היום הגיח פתאום מהנשייה קטע שכתבתי פעם על ויל פארל:

    http://assafr.livejournal.com/2088.html

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s