בלונדון יש יותר סרטים (ביקורת מ"רייטינג")

"בסוד העניינים" (שיצא לקולנוע בארץ בשבוע שעבר) זכה לתשומת לב רבה בארץ מולדתו, לא רק בשל הצלחתו משני צדי האוקיינוס (כולל מועמדות לאוסקר על התסריט), אלא גם מכיוון שהוא יצא לאקרנים בתקופה שהיה ברור שהיא מובילה לבחירות – הן אכן התקיימו בבריטניה בתחילת החודש – ויוצריו הם סאטיריקנים פוליטיים מוכרים, בעיקר הבמאי/תסריטאי שלו, ארמנדו יאנוצ'י, ששימש גם פרשן פופולרי בכיסוי התקשורתי של הבחירות הנ"ל. הקומדיה הנהדרת הזאת היא רק דוגמה נבחרת ליבול הקולנועי הבריטי מהשנה־שנתיים האחרונות, שרק לעתים רחוקות מגיע אל מסכינו בארץ (וגם אז בעיקר אם חתומים עליו מייק לי או קן לואץ', שאגב הציגו שניהם סרטים חדשים בפסטיבל קאן החודש). מתוך היבול הזה נציג שני סרטי פשע/מתח שהם פיצ'רי בכורה של במאיהם, סרטים כמעט קאמריים המעידים על כישרון שבתקווה נזכה לראות שוב בעתיד.

"The Disappearance of Alice Creed" (שייצא להקרנות בארץ השבוע בשם הטיפשי "איפה אליס?" ) העצמאי של ג'יי בלייקסון (בימוי ותסריט),  מציג סיפור על צמד פושעים (אדי מארסן ומרטין קומפסטון המצוינים) שמבצרים דירה בסיקוונס פתיחה אילם ומרשים ואז חוטפים אליה צעירה עשירה (ג'מה ארטרטון, המוכרת יותר מסרטים גדולים כגון "התנגשות הטיטאנים", "הנסיך הפרסי" ו"קוואנטום של נחמה" ) במטרה לסחוט כופר מאביה. עדיף לא לדעת יותר על עלילת הסרט הזה. לא שהוא ממציא את הגלגל מהבחינה הזאת – הטוויסטים שבו (ויש כמה כאלה) לא ממש מפתיעים, אבל כדאי לא לדעת שהם מגיעים, מאחר שכך הוא אפקטיבי יותר. וזהו אכן סרט אפקטיבי ומשובח, עשוי לעילא, ששומר לכל אורכו על מתיחות עצביהם של דמויותיו ושל צופיו, ואינו נדמה צפוי למרות קשרים ומחוות לסרטי ז'אנר שקדמו לו. בלייקסון מתייחס בכבוד ליצירות שמהן שאב השראה. הוא מכניס לסרטו מקוריות ותחכום ויוצר סרט מספק ומרתק.

"Inch Chest י44 " (שיצא כבר בדי.וי.די) – שם רב משמעי שמתייחס גם למידה מטאפורית של גבריות, גם למידה פיזית של ארון מתים וגם למידות של שידה וארון שיש להם תפקיד בסרט – הוא סרטו הארוך הראשון של מלקולם ונוויל, שהזרקור הופנה אליו מאחר שאת תסריטו כתבו לואיס מליס ודיוויד סינטו, הצמד שלפני כעשור פרץ לסצנה הבריטית עם "לצאת נקי" המעולה שביים ג'ונתן גלייזר; הם כתבו גם את תסריט "גנגסטר מספר 1 " המוכר אך מוצלח הרבה פחות, אם כי הם הסירו ממנו את שמם בעקבות חילוקי דעות קשים על ליהוק הסרט. אין מדובר בקאמבק של הצמד הנעלם – את התסריט ל"44 " הם החלו לכתוב בערך באותה תקופה שבה כתבו את שני הסרטים הנ"ל, ושותפותם וחברותם פורקו כבר לפני כמה שנים. עם זאת, כשמדובר בתסריט שלהם, אפשר לצפות לסרט גנגסטרים המכיל דיאלוגים מתוחכמים ולגמרי לא עדינים (כמות ניבולי הפה בסרט ראויה להערכה מיוחדת והיא מנפיקה מעין מוזיקה וקצב משל עצמה; ברקע מתנגן פסקול של אנג'לו בדלאמנטי). ריי ווינסטון הנפלא (שכיכב גם ב"לצאת נקי" ) מגלם בו את קולין דיימונד, בריון שאשתו האהובה (ג'ואן וואלי) מגלה לו שהיא הולכת לעזוב אותו לטובת גבר אחר. הידיעה מסחררת את קולין והוא מזעיק את חבריו הטובים כדי להציל אותו מעצמו, ובעיקר כדי למצוא את אשתו שברחה ממנו ואת הבחור שאיתו בגדה. למרות הפוטנציאל לאיזה סרט מרדף עצבני, מדובר בעצם בדרמה מבוססת שחקנים ובעלת נגיעות קומיות העוסקת בגבר־גבר שעולמו הרגשי מתפרק. לצדו של ווינסטון מופיעים היטב סטיבן דיליין, טום ווילקינסון ובעיקר איאן מקשיין ("דדווד" ) וג'ון הרט, שגונבים את ההצגה בתפקידים בלתי אופייניים ומשעשעים. הסרט באמת נראה יותר כהצגה תיאטרלית מאשר כסרט גנגסטרים ולעתים הדיאלוגים המהוקצעים אינם מספיקים כדי לחפות על דלות העלילה והפעילות, אך רובד נוסף שהסרט מפגין – הגיחה לתוככי מוחו ודמיונו של קולין, ואולי מדובר ביותר מגיחה – הופך אותו ליצירה שהיא בכל זאת מעניינת לצפייה.

ארבעה כוכבים

"איפה אליס?" ("The Disappearance of Alice Creed"), אנגליה 2009, 100 דקות

שלושה וחצי כוכבים

"Inch Chest י44 ", אנגליה 2009, 90 דקות

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, בריטי, די.וי.די, פורסם במקום אחר, קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s