רצח מן העבר (ביקורת מ”רייטינג”)

סרטים ארגנטינאים מגיעים לארץ בעיקר להקרנות בודדות בפסטיבלי קולנוע. "הסוד שבעיניים", סרטו החדש של חואן חוסה קמפנלה, מגיע להפצה מסחרית כשהוא נעזר בחותם הרשמי של מועמדות לפרס האוסקר לסרט בשפה זרה. ריקרדו דארין, מגדולי שחקני הקולנוע הארגנטינאים, מגלם בסרט את בנחמין אספוסיטו, חוקר שזה עתה יצא לפנסיה לאחר עבודה ממושכת בשירות בית המשפט. כצעד מונע לשעמום הצפוי לו הוא מחליט לכתוב רומן המתאר חקירה של תיק אונס ורצח שהתרחש 25 שנה לפני כן, ושאותו חקר אותו עם עמיתו פבלו סנדובל (גיירמו פרנסלה, בדרך כלל קומיקאי, שאכן מספק הפוגות קומיות בסיפור המשטרתי חמור הסבר). אספוסיטו חוזר למקום עבודתו הוותיק כדי לפגוש את מעסיקתו לשעבר בבית המשפט – כיום שופטת מכובדת – אירן מננדס הייסטינגס (סולדד ויאמיל). במהרה מתברר שלא רק אותה פרשה קשה ובלתי סגורה רודפת את אספוסיטו, אלא גם סיפור היחסים בינו ובין ואירן.
הסרט משלב בעזרת פלאשבקים בין עלילת המתח של חקירת הפשע האכזרי ובין הקשר של שתי הדמויות הראשיות, שמתפתח מיחסי עבודה ליחסי קרבה ואהבה בלתי ממומשת. התסריט המורכב, שנכתב על ידי קמפנלה ואדוארדו סצ'רי (שעל ספרו מבוסס הסרט), מרתק וסוחף למרות אטיות התקדמות העלילה, אך לעתים נדמה שהוא אינו בטוח איזה איזון הוא מעוניין היה לאפשר בין שתי רמות הסיפור. לפרקים ההתרחשויות הרומנטיות הן לבו של הסרט והחקירה המתמשכת היא רק תירוץ לחשיפת רגשות הדמויות, ולפעמים הסיפור הבלשי הוא המרכז, שזוכה להתמקדות יתר על חשבון הפן השני של העלילה. היעדר האיזון הזה פוגע בהקבלה המעניינת שנוצרת במהלך הסרט בין אספוסיטו ובין מוראלס, בעלה של הנרצחת – שניהם נטועים בעבר ומובילים חיים ריקים ומתוסכלים בשל אהבה שהתפספסה.
שתי רמות הסרט, יחד עם ביקורת פוליטית על שחיתות השלטון ומערכת החוק ועל הבירוקרטיה המעיקה על דורשי הצדק הישרים, גורמות מדי פעם לאיבוד פוקוס. עם זאת, דארין, שחקנו הקבוע של קמפנלה (הוא כיכב גם ב"הבן של הכלה" המצליח של אותו במאי מ-2001, שהוקרן בארץ והיה מועמד אף הוא לאוסקר באותה קטגוריה), עושה עבודה מצוינת כהרגלו בהצגת פניה הרבים של דמותו. בעזרתו מתפתחת בסרט אמירה חזקה על החטא ועונשו ועל ההתמודדות הרגשית עם העבר ועם ההווה. למרות שהסרט מסתיים קצת מאוחר מדי בשל הצורך לסגור גם את הדרמה הזוגית שבסרט – ולכן הדילמות המוסריות שבסופו מאבדות רגעית מכוחן בשל הסחת הדעת – עוצמתו השקטה מהדהדת בתהיות שהוא מעלה, הנותרות בלתי פתורות למרות סגירת המעגל העלילתית.

"הסוד שבעיניים" ("El secreto de sus ojos"), ארגנטינה 2009, 125 דקות

ארבעה כוכבים

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, טקסים, פורסם במקום אחר, קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s