בעיטה לחיבורים (ביקורת מ"רייטינג")

קן לואץ', מחשובי הבמאים הבריטים (ומהאהובים על כותבת שורות אלה), ממשיך להפתיע אחרי יותר מ-40 שנות בימוי קולנוע וטלוויזיה. סרטו החדש, "מחפשים את אריק", הוא המיינסטרימי והמשמח ביותר בגוף העבודה המרשים שלו, והוא מכניס ז'אנר חדש לתמהיל המוכר של דרמה וקומדיה הבונה את סרטיו – פנטזיה.
אריק בישופ (סטיב אווטס) הוא דוור השוקע בדיכאון – עבודתו בקושי מאפשרת לו לסגור את החודש, הוא מטופל בשני בניה הטינאייג'רים של אשתו השנייה שעזבה אותו, ובתו מנישואיו הראשונים מבקשת ממנו לשמור על תינוקה במהלך תקופה עמוסה במיוחד באוניברסיטה, בקשה שתיאלץ אותו להיפגש עם אשתו הראשונה, שאותה עזב בלא הסבר, לראשונה זה 30 שנה. בסבך חייו המידרדרים של אריק מופיע פתאום יועץ בלתי צפוי – שחקן הכדורגל הנערץ אריק קנטונה יוצא מהפוסטר התלוי על קיר חדר השינה ומתחיל לייעץ לאריק הדוור, אוהד שרוף של מנצ'סטר יונייטד, הקבוצה שקנטונה עזר לה להגיע להישגים אדירים במהלך שנות התשעים, איך להחזיר את חייו למסלול הרצוי.
הרעיון לסרט נבע מרצון לשיתוף פעולה קולנועי, שהביא את קנטונה – שמאז פרישתו מהכדורגל שיחק בכמה סרטים, בעיקר בצרפת מולדתו – ליצור קשר עם הבמאי הוותיק. וכך השחקן שהמספר 7 התנוסס על חולצתו במנצ'סטר זכה לככב בפיצ'ר השביעי של לואץ' בשנות האלפיים (הוא ביים שבעה סרטי קולנוע באורך מלא גם במהלך שנות התשעים, מעניין אם זה במודע). אל דאגה – אין צורך לאהוב כדורגל או לבוא עם ידע מוקדם של ההיסטוריה האישית של קנטונה כדי ליהנות בסרט. הכדורגל הוא רקע ותירוץ בתסריט של פול לברטי, שעובד עם לואץ' באופן קבוע מאז אמצע שנות התשעים.
בסרט נוצרת הקבלה, ברורה מאי פעם, בין כדורגל וקולנוע – שניהם שולפים את הצופים מחייהם המציאותיים לתוך שעתיים של חלום, שבו הם מעורבים במתרחש, וכך גם האנשים הסובבים אותם, כמעין קהילה זמנית (ואולי לא כל כך זמנית) המרותקת למהלכי העלילה. הדבר החשוב ביותר אינו תהילה אישית אלא עבודה משותפת ועזרה לקבוצה שאליה אתה משתייך, בין שמדובר במשפחתך, בחבריך, בעמיתיך לעבודה או בקבוצת הספורט שבה אתה משחק.
ברגעי הפנטזיה לברטי ולואץ' משתמשים היטב בדימוי המפורסם של קנטונה כפילוסוף (בגרוש), כזה שיש באמתחתו פתגם חצי-עמוק לכל סיטואציה. קטעי האינטראקציה המשחקית הדו-לשונית בין אריק הקטן לאריק הגדול, כפי שהם מכונים, הם מהמוצלחים ביותר בסרט. נדמה שקנטונה נהנה במיוחד לשחק גרסה של עצמו, ושיחותיו המשועשעות עם הדוור המתוסכל אינן לרגע נראות כגימיק.
כנראה כל העוסקים במלאכה נהנו הפעם במיוחד (אפילו לואץ'!). סטיב איווטס מצוין בתפקיד הראשי (ההפתעה שהוא מפגין בפגישתו הראשונה עם קנטונה אמיתית – הוא לא ידע שהשחקן באמת משתתף בסרט עד שהגיעה העת לצלם את סצנת הבכורה המשותפת שלהם), וכרגיל בסרטיו של לואץ', כך גם שחקני המשנה, ובראשם ג'ון הנשו, עצבני-אך-נחמד כתמיד, כמיטבולס, חברו הטוב של אריק.

למרות הגיחה יוצאת הדופן למחוזות הלא ריאליסטיים, "מחפשים את אריק" מתאים היטב למכלול עבודתו של לואץ', גם אם בוודאי לא יהיה מהחשובים שבסרטיו מבחינה חברתית ופוליטית. שני סרטיו האחרונים ("כשהרוח נושבת" ו"זה עולם חופשי" ) סבלו מאיבוד מיקוד של הבמאי והתסריטאי שלו. בסרטם הנוכחי חוזרים במיטבם כל המאפיינים המוכרים והמוצלחים בסרטיהם: ההתמקדות בדמויות, החיבה והחמלה הגדולות כלפיהן – אנשים לא מושלמים, שעושים טעויות, אך מנסים במלוא מאמציהם ויכולתם לתמוך באנשים הקרובים ללבם, החברויות האמיצות וההומור העוקצני והאוהב שמתחזק אותן. הסרט מכיל כמה עלילות משתלבות, והוא מזכיר לעתים את "קוראים לי ג'ו" המוצלח של צמד היוצרים מלפני כעשור, שבו גיבור הסיפור מסתבך עם פושעים מקומיים כשהוא מנסה להגן על בני משפחתו. למרות העומס העלילתי והקלילות החדשה, לא מתקבלת תחושה שלואץ' התפשר על הרעיונות שהוא אוהב לעסוק בהם בסרטיו, אלא שהוא יכול גם יכול ליצור סרט מיינסטרימי יותר ועדיין לשמור על ההומניסטיות שלו ועל עקרונותיו.
לואץ' ממש לא ידוע ביצירת סרטי "פיל גוד", אך הפעם הוא דווקא הביא למסך סרט שאלמנט הדמיון שבו הופך אותו ליצירה מבדרת שפונה לקהל רחב יותר, מעשייה קלילה ושטחית יותר מרוב הקולנוע של לואץ'. וזה לאו דווקא רע. בעזרת הרבה לב והומור, חוכמה ואמונה, התוצאה הסופית מלבבת להפליא.

"מחפשים את אריק" ("Looking for Eric"), אנגליה 2009, 116 דקות

ארבעה כוכבים

על אפו ועל חמתו

קן לואץ' מבלה זמן לא מבוטל בשנים האחרונות בפעילות פוליטית נגד מדינת ישראל ופעולותיה בשטחים. זה לא מפתיע מצדו של מי שתמיד נחשב אדם פוליטי ודעתני במיוחד בעל מצפון חברתי חזק. אך מעשיו כוללים קריאה להחרמת תרבות ישראלית וביטול של הקרנות סרטיו בפסטיבלים עולמיים שבהם משתתפים גם סרטים ישראליים, אך גם נקיטת פעולה ממשית שמביאה לביטול הקרנות של סרטים ישראליים בחו"ל. עובדה זו העלתה את חמתם לא רק של ישראלים אלא גם של מארגני פסטיבלים ותומכי תרבות ברחבי העולם, הרואים בפעילותו זו של לואץ' ניסיון צבוע לסתימת פיות ולהגבלת חופש הביטוי שאין להן מקום בשיח התרבותי העולמי, בייחוד כשיוצרי הקולנוע הישראליים מייצגים על המסך מגוון דעות ופנים של החברה המקומית. כתגובה לאירועים החליטה נורית שני, מנכ"ל סרטי לב המפיצים את סרטיו של לואץ' בארץ, לתרום את רווחי הקרנות "מחפשים את אריק" לטובת קידום הפצתם של סרטים ישראליים בארץ ובעולם. הנה לכם עוד סיבה טובה לצפות בסרט. את תגובתו של לואץ' תוכלו לקרוא כאן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת, בריטי, ספורט, קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s