צירוף של מקרים

היצירה הנ"ל היא אחת העבודות המוכרות ביותר של הצלם הנפלא אליוט ארוויט, ואחד הצילומים המפורסמים ביותר של ג'ק קרואק, הסופר והמשורר המשפיע שהיום (21/10) מציינים 40 שנה למותו.

ב-2003 יצא בדי.וי.די "?What Happened to Kerouac", סרטו התיעודי המרתק של ריצ'רד לרנר מ-1986 ובו חוקר הבמאי את יצירתו, אישיותו והשפעתו של קרואק – וגם את המשפיעים עליו – בעזרת שיחות עם חבריו, משפחתו ועמיתיו של קרואק, בתוספת מבורכת של צילומים וראיונות ארכיוניים. גרסה טלוויזיונית מקוצרת של הסרט אפשר לראות כאן; את הראיון עם סטיב אלן, שחלקים ממנו מופיעים בסרט, אפשר גם כן לראות ביוטיוב:

ממש אתמול, לציון התאריך, יצא מארז משולב (אפשר להשיג גם בנפרד) הכולל די.וי.די של סרט תיעודי חדש על קרואק, שנקרא "One Fast Move or I'm Gone: Kerouac's Big Sur" (אני ממש מתגעגעת לסן פרנסיסקו כרגע), ודיסק של פסקול הסרט, שמורכב בעיקר משירים חדשים שנוצרו על פי טקסטים של קרואק בידי הרכב שבראשו עומדים המוזיקאים ג'יי פרר (שקולו הוא מהאהובים עליי ביקום) ובן גיבארד.

כאן תוכלו לשמוע דוגמית מהאלבום, כאן לקרוא ראיון עם גיבארד ופרר ופה לראות את גיבארד בקטע מתוך הסרט. פרר, גיבארד וחברי ההרכב התומכים אף יופיעו במהלך השבוע הקרוב עם תוכנית מיוחדת של יצירותיו של קרואק. ביוטיוב יש המון קטעים על ושל קרואק, מתראיין, מקריא מיצירותיו וסתם מדבר, וגם של אנשים אחרים קוראים קרואק, למשל ג'וני דפ:

וה-Low Anthem מבצעים שיר של קרואק:

מחוות מוזיקליות מוכרות יותר להלן:

זה קצת פחות קשור, אבל בכל זאת:

ב-2003 עזב את עולמנו הסינגר-סונגרייטר האהוב (מאוד) אליוט סמית. הוא מת באותו תאריך שבו מת קרואק – 21/10 – ונולד בשנה שבה מת האחרון, 1969. הנה מחווה מינימלית גם לו.

והנה גם סרט דוקומנטרי ניסיוני קצר ומקסים (שלא נועד להפצה מסחרית) על סמית, שיצר סטיב האנפט (שביים בין השאר את הקליפים המוכרים ביותר של בק, וגם פיצ'ר בשם "Kill the Moonlight", שכולל פסקול של בק):