?What Do Pretty Girls Do

הזמרת וכותבת השירים הנפלאה קירסטי מקול היתה חוגגת בסוף השבוע האחרון את יום ההולדת ה-50 שלה. כבכל שנה התאספו בני משפחתה, חברים ומעריצים לשיר משיריה לזכרה ליד הספסל הקרוי על שמה בכיכר סוהו בלונדון.

מקול, זמרת ויוצרת מגוונת במיוחד, גדלה באנגליה. אביה היה יואן מקול, זמר פולק ידוע, שכתב בין השאר את "Dirty Old Town", שהתפרסם בביצוע של הדבלינרס, להקת הפולק האירית, ומאוחר יותר בביצוע של הפוגס (עליהם בהמשך הפוסט). החל מסוף שנות השבעים ובמהלך כל שנות השמונים היא הוציאה אלבומי סולו והעניקה קולות רקע מופלאים ללהקות ולאמנים רבים, בהם טוקינג הדז, הפי מאנדייז, הרולינג סטונז והוונדרסטאף. וכמובן, הסמיתס:

וגם מוריסי בקריירת הסולו שלו אחרי כן:

מקול סבלה במהלך רוב הקריירה שלה מפחד במה רציני, שכמעט מנע ממנה להופיע בכלל. זו אחת הסיבות העיקריות שהיא נותרה פחות מוכרת בתקופה ההיא ולא פרצה לקדמת הבמה במובן הביטויי. הסינגל הראשון שלה, שיצא לפני 30 שנה, זכה להשמעות רבות ברדיו, אך בשל בעיות הפצה לא יצא כסינגל למכירה לציבור ולכן לא מוקם במצעד הבריטי, שהיה מבוסס על מכירות "פיזיות" בלבד. הוא התפרסם כמה שנים מאוחר יותר בקאבר של טרייסי אולמן, שנעזר גם בפנים מוכרות בקליפ שלו:

אחד מלהיטיה הגדולים של מקול, ואולי השיר המזוהה ביותר איתה ועם תדמיתה, הוא עצמו קאבר, לשירו של בילי בראג "A New England". קירסטי התאימה מעט את מילות השיר הקיימות לעצמה ואף הוסיפה להן. מאז מותה, בראג מבצע בהופעות את התוספות שלה לשירו, לזכרה:

(לא אכתוב כאן על מותה הטראגי של מקול ועל השערורייה שסובבת אותו עד היום. המעוניינים יסורו נא לכאן וללינקים שבפנים)

דואט של השניים מבצעים את השיר אפשר לשמוע כאן. להיט נוסף שלה מאותה תקופה הוא השיר הבא, שכותרתו המבודחת (שמופיעה כמובן בפזמון השיר) אינה מעידה על הלך הרוח שבו. שירים רבים של מקול נשמעו עליזים, אך היו יותר אירוניים, נשכניים ומדויקים באבחנות שלהם על אהבה, החיים וכל השאר:

להיטה הגדול ביותר בארה"ב הגיע בתחילת שנות התשעים, בשיתוף פעולה נוסף עם הגיטריסט-כותב ג'וני מאר:

בשנת 2000, ממש לקראת מותה, מקול, מקסימה כתמיד, הוציאה את הלהיט הנהדר הבא מתוך אלבומה רב התשבוחות "Tropical Brainstorm", שיהיה האחרון שלה:

אבל מעבר לכל הנ"ל, אין ספק שקירסטי מקול זכורה בזכות שיר הכריסמס הגדול מכולם, ואחד השירים היפים והמרגשים ביותר שנכתבו אי פעם – השיר המשותף עם להקת הפוגס, "Fairytale of New York". הצלחת השיר הקלה באופן זמני על פחד הבמה של מקול, והיא הופיעה עם הלהקה הפרועה בביצוע של השיר הזה, שנחשב ההיילייט של הופעותיהם (אגב, הפוגס מופיעים בבריטניה בדצמבר, ויחמם אותם וויליאם אליוט וויטמור):

ב-2005 שידר הבי.בי.סי דוקומנטרי בן כשעה על השיר הקלאסי הזה. בסרט, שמקריין ריצ'רד אי. גרנט, מתראיינים חברי הפוגס (שהתאחדו באולפן הקלטות לראשונה זה כ-15 שנה), האמרגן-לשעבר שלהם פרנק מאריי, פיטר דוהרטי – מעריץ ובמאי הקליפ המפורסם של השיר, מאט דילון – שהופיע בקליפ, וכן ניק קייב, ג'ולס הולנד, המפיק (ובעלה דאז של מקול, שבעצם אחראי להבאתה לשיר בו) סטיב ליליווייט ואחרים. בתוכנית המרתקת מסופר בנפרד על הפוגס ועל מקול, וכן על תהליך יצירת השיר, ההקלטה שלו (כולל גרסה מוקדמת שבה שרה חברת הלהקה דאז קוט אורירדן), צילומי הקליפ הדרמטיים (מזל שדילון היה בין היחידים שלא היו שיכורים, ומה באמת שרה המקהלה?) ונגיעתו העמוקה בנושאי ההגירה של צעירים אירים לארה"ב והחלום הניו-יורקי.

בונוס: מה בין פחלילית לציקוצית?