Number One in Heaven

והפעם בפינתנו הלא קבועה "סטיבן פריי, אליל" – על מגזינים יומיים, חיות נדירות ודגלאס אדאמס.

היום (11/10) מתקיים בלונדון HitchCon, סוג של קון/יום עיון בנושא "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", שאורגן לרגל יציאת הספר הראשון מבין חמישה חדשים בסדרה (שנתעלם מהם באלגנטיות, לפחות כרגע). הסשנים השני והשלישי עוסקים ב"טרמפיסט" הישנים והחדשים וכוללים מעין הופעה של דמויות הספר. הראשון, וכמובן המעניין ביותר, הוא מושב בהנחיית קלייב אנדרסון שבו התאספו מומחי "טרמפיסט" וחברים של אדאמס זצ"ל ושוחחו על האיש הדגול ועל עבודותיו.

אדאמס וקארוודין

לסטיבן פריי יש עוד משהו משותף עם אדאמס מעבר להיות (או בעבר) שניהם אנגלים גאונים, מבריקים ונערצים שגובהם מגרד את השני מטרים (וחברים קרובים). וסופרים. וכו' וכו'. בימים אלה פריי משתתף בגרסה טלוויזיונית, שלא לומר עונת המשך, לתוכנית הטבע הרדיופונית "Last Chance to See" (שלוותה גם בספר) מ-1990. את אותה תוכנית רדיו יצרו אדאמס והזואולוג האקטיביסט מארק קארוודין, ובה הם שוטטו ברחבי העולם (החל במדגסקר) במסעות מעקב אחר חיות שעומדות בפני הכחדה. בתוכנית החדשה קארוודין ופריי משוטטים יחד בעקבות כמה מאותן חיות וגם כמה חדשות ברשימה.

פריי וקארוודין

הסדרה צולמה במהלך 2008 (ועוד כמה חודשים ב-2009), ממש אחרי שפריי חזר מארה"ב, שם צילם את "סטיבן פריי באמריקה". במהלך הצילומים החל פריי את הדיאטה המפורסמת שלו (שבה הוא עדיין ממשיך), מה שאומר שאפשר לראות אותו פרה-דיאטה (במשקל שיא) במהלך רוב הסדרה. היא משודרת, בבי.בי.סי כמובן, בימי ראשון הנוכחיים, ולרגל העניין התארחו צמד המנחים במגזין היומי של ה-beeb, שנקרא "The One Show", במהדורת יום שישי (2/10).

זה הזמן להסביר מהו המגזין הזה. תועבה. טוב, זו קצת הגזמה. הוא אמנם חובה בסבב קידומי המכירות גם של הסלבריטאים המכובדים יותר, אבל עדיין מדובר ביצור וולגארי. בתוכנית – שמשודרת בשידור חי בימי חול – בוחנים את הנושאים שמעסיקים את כותרות בריטניה באותו יום בעזרת סדרת כתבות פופוליסטיות, וביניהן מראיינים את צמד האורחים פלוס את יוצר או כוכב הכתבה על הנושא המדובר. וכך עוברים ברצף שיכול להיות מחריד למדי בין טרגדיה גדולה לסיפור הכי קליל וטיפשי, והכל באווירה קלילה במיוחד.

מבקר הטלוויזיה העוקצני צ'רלי ברוקר התייחס ל"וואן שואו" בתוכניתו "You Have Been Watching", אם כי הקטע הבא מכיל רק חלק מהדיון, ולא כולל את השלב שבו האורחים מדגימים את שינויי הפרצוף שיש לעשות כשעוברים בין סיפורים מנוגדים קיצונית. האורחים בתוכנית היו הקומיקאים רופוס האונד (מלך) וריצ'רד הרינג (שמפגין שפם היטלרי כחלק מאיזה ניסוי סטנדאפיסטי שבו השתתף באותו זמן) והזמרת ג'מיליה:

אז למה צפיתי? זה ברור – כי את סטיבן פריי אני מוכנה לשמוע מדבר אפילו על גידול החסה בשטחים. בלטינית. הוא בטח יכול לעשות את זה.

את תוכנית המגזין פתח המנחה אדריאן צ'יילס (שהוא אחד משקי החבטות הקבועים של תוכנית הפאנלים האהובה "Mock the Week" שכבר הזכרתי מתישהו) בהתייחסות (מוצדקת) למשקלו הממשיך-לרדת (במובן הטוב) של פריי.

השמאל בתמונה, אגב, סיפר על הימני שכאשר הגיעו לברזיל (שם פריי אף שבר את ידו במהלך צילומי הפרק) הם לא ידעו מילה בפורטוגזית. פריי פשוט פתח את השיחון שהביאו, קרא את חוקי השפה ואת רשימת המילים, והחל לשוחח עם המקומיים בשפתם. לא נותר אלא לקנא. אה, ולהעריץ.

בתוכנית סיפר פריי שהוא שונא ריקודים מכל סוג שהוא. הם פשוט מביכים אותו (הכוונה היא גם לצפייה, הנושא עלה כשדיברו על "רוקדים עם כוכבים" המקומי). היו גם בתוכנית עצמה קטעים שהביכו אותו: בעקבות תוכנית קודמת שבה התארח פריי במגזין ונשאל ישירות האם הוא אוצר לאומי (כינוי שמרבים להצמיד לו), הפעם נשלח אחד מכתבי המגזין לבירות בריטניה כדי לבדוק האם גם העם חושב שסטיבן יקירנו הוא נשיונל טרז'ר. בקיצור, בכתבה שמחולקת לאורך התוכנית יש כל מיני אנשים שמחמיאים לפריי, ליתר דיוק לגזיר קרטון בדמותו, מול המצלמה. את סטיבן הביך כל הקטע והחזרה התכופה על הכינוי, אם כי אני לא בטוחה שהוא הובך כמוני גם מרעיון ומביצוע הכתבה עצמה…

ולסיום, כמה לינקים:

טום ווייטס, אליל נוסף, מתראיין ל"גארדיאן" לרגל תפקידו כשטן בסרטו החדש של טרי גיליאם. וגם רובי קולטריין לרגל סדרת הבלש-מתח החדשה שלו, שעולה ב-ITV בשבוע הבא. ובאותו עיתון, מאמר על הדור החדש של במאי קולנוע אמריקאים עצמאיים.

סטיבן גייטלי מלהקת בויזון נפטר במפתיע בסוף השבוע בגיל 33 בלבד. אירועים כאלה תמיד מצערים אותי מאוד.

ב"טיימס אונליין" משוחחים עם REM לרגל אלבום ההופעה החדש שלהם. וגם עם טום ווייטס וטרי גיליאם יחד (!) לרגל הסרט הנ"ל (צילומים מהפרמיירה הלונדונית כאן, אם יש לכם סבלנות). וגם עם השחקן הדני מאדס מיקלסן לרגל סרטו החדש, שצולם בסקוטלנד (עם במאי "ברונסון", שהוקרן בחיפה ויצא כבר בדי.וי.די). ובאותו עיתון, מאמר על הסרטים הבריטיים המצופים של השנה לרגל פסטיבל הקולנוע בלונדון.

שיין מדוז מתראיין ל"Sight & Sound" לרגל סרטו החדש.

ב-The Crop Duster ממשיכים בפרויקט הסרטים הטובים של השנה של כל שנה, והפעם – 1934.

ב"Under the Radar" מראיינים את דיוויד טננט. באתרם העלו את הראיון במלואו כולל התמונות, וכאן סריקה מתוך המגזין המודפס. אגב, דיווחים מדווחים שטננט הולך לככב מול סיימון פג ב"Burke & Hare" של ג'ון לנדיס. הו, לבי.

הלך לעולמו המפיק והבמאי בארי לטס, שמקושר בעיקר ל"דוקטור הו" בשנות השבעים.

יאיר רוה כותב בבלוגו על פסטיבלי הקולנוע הישראליים (ועל דלותם היחסית השנה).

נויה כוכבי משוחחת ב"גלריה" עם דויד פרץ ואורי ברנשטיין לרגל אלבומם החדש המשותף.

והכי חשוב: ידידי עופר ליברגל פתח בלוג משובח על קולנוע. גשו מיד.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אובססיה וקאלט, אירועים, בקרוב, בריטי, חדשות, חיות, טלוויזיה, לינקים, פריים, צחוקים, קולנוע, ראיון, רימייק, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s