עכבר עכבר הישמר (ביקורת מ"רייטינג")

דספרו והמאכל האהוב על כולנו

עכברוש (שהוא יצור אחר לגמרי מעכבר) מגיע לממלכת בני אדם, נוחת במטבח, נשבה בקסם האוכל המוכן בו ופותח שרשרת אירועים שתשפיע על כל הסובבים. זה אולי נשמע כמו התקציר של "רטטוי", אך זוהי רק המסגרת העלילתית של "סיפורו של דספרו", סרט האנימציה שיצא שנה וחצי אחרי אותו סרט מצליח ומוצלח (ואלינו הגיע אחרי יותר מחצי שנה נוספת). אותו עכברוש (בקולו של דסטין הופמן) ימלא תפקיד מרכזי בעלילת "דספרו". למעשה את העכבר, גיבור הסרט שמעניק לו את שמו, נפגוש רק כ-20 דקות אחרי תחילתו. אחר כך ניתקל גם בעלילותיהם המשתלבות של נסיכה, משרתת ועוד כמה דמויות משנה. למרות מעלותיו הבלתי מבוטלות, "דספרו" לוקה בתסמונת אמנותית מוכרת – הוא מנסה לרקוד על יותר מדי חתונות.
דספרו (בקולו של מתיו ברודריק) הוא עכבר בעל אוזניים גדולות באמת ועיניים גדולות מטאפורית. הוא אינו כאחד העכבר. בחלק הראשון של הסרט אנו פוגשים אותו במלוא אישיותו הנון-קונפורמיסטית: כבר מילדותו דספרו מתעניין בכל, אוהב לבדוק דברים בעצמו ולא להסתמך על שמועות וסיפורים, ובעיקר – לא מתחבא כשצריך. והרי אתה לא יכול להיות עכבר אם אתה לא לומד לפחד, לא למשוך תשומת לב, לדעת את מקומך. עכברוש הוא עכברוש, עולמו הוא העולם התחתון (תרתי משמע) ולא משנה מי הוא ומאיפה הוא בא. משרתת יכולה להיות נסיכה רק בדמיונה שלה. וכל חברה צריכה להישאר מסוגרת בתוך עצמה. האנימציה רבת הניואנסים של הסרט תורמת לאמירה ברורה – ברמה יוצא דופן בסרטי אנימציה המיועדים לכל המשפחה – על אודות שיגיונותיה ושגיאותיה של חברה כה מעמדית. אך דווקא כסרט לכל המשפחה "דספרו" מזגזג בין קהליו המיועדים ולא מצליח לשמור על רמה אחידה בנסותו לפנות לכל סוגי הצופים, אך לאו דווקא באותו הזמן.
בעוד החלק הראשון אמנם מעלה ציפיות לסיפור עמוק מהרגיל לשמחת הצופים המבוגרים, ריבוי הדמויות ושינויי הזמן והמקום עלול לבלבל צופים צעירים. בחלקו השני, שבו גיבורנו העכבר חובר לדמויות אחרות כדי להציל את הנסיכה, הופך "דספרו" לאגדת הרפתקאות רבת רצון טוב אם כי חסרת התלהבות ופשטנית, שעשויה לשבות את לבם של הצעירים אך לאכזב ואפילו לשעמם את הבוגרים יותר. עם כל חשיבותם של המסרים היפים של אומץ, שוויון ואחווה (לאורך הסרט מופיעה גם קריינות שמדגישה נקודות חשובות לבל נפספסן, באדיבות קולה הרגוע של סיגורני וויבר), קפיצות התסריט בין המורכב ואפילו האפל לשטחי גורמות לאיבודי עניין ולהכתרת היצירה הכוללת כפספוס.

"סיפורו של דספרו" ("The Tale of Despereaux"), ארה"ב-אנגליה 2008, 93 דקות

שניים וחצי כוכבים

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אנימציה, ביקורת, חיות, פורסם במקום אחר, קולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s