היום ששינה את פני הכדורגל

היום מציינים 20 שנה לאסון הילסבורו. אחר הצהריים יעצרו החיים בליברפול לשתי דקות דומיה לציון המאורעות.

האנדרטה לזכר ההרוגים

באירוע, שהתרחש ב-15/4/89, נהרגו 96 אוהדי ליברפול, רבים מהם צעירים ובני נוער. במהלך משחק חצי גמר הגביע בין קבוצתם לנוטינגהם פורסט, באיצטדיון הילסבורו ששייך לשפילד וונדסדיי, נוצר לחץ קהל עצום, הגדרות קרסו והמוני אדם נמחצו. על האסון תוכלו לקרוא, כמובן, בוויקיפדיה, באתרי הזיכרון ובאתרים הרשמיים והלא רשמיים של קבוצת ליברפול, בין השאר, ולא ארחיב על האירועים. הילסבורו הוא אסון הספורט הקטלני ביותר בתולדות בריטניה, ועל השלכותיו על הכדורגל תוכלו כמובן לקרוא בנ"ל. תוכלו גם לצפות ביוטיוב בדיווחי החדשות מאותו יום ובמגוון קטעי תחקירים, חקירות ומחוות. ראו גם מעקב ה"גארדיאן" היום. כאן אציין את יום הזיכרון בעזרת ג'ימי מקגאוורן.

מקגאוורן, מהמעולים בתסריטאי בריטניה ויליד ואוהד ליברפול, עסק כמה פעמים באסון בכתיבתו. המקרה הידוע ביותר הוא, ככל הנראה, "להיות מישהו", פרק פתיחת העונה השנייה של סדרת החובה "מפצח". בפרק, ששודר בשלושה חלקים בסוף 1994, מגלם השחקן האהוב עליי רוברט קרלייל פסיכופת שמחליט לנקום את האירועים בעזרת רציחות משלו. בלי להרחיב יותר מדי עלילתית, בפרק המשובח נוצר קרב מוחות בין דמותו ובין כוחות המשטרה, בעיקר מול המפקדים המקומיים, בגילומם של כריסטופר אקלסטון וריקי טומלינסון (האהובים אף הם).

הפרק (אפשר לצפות בו במלואו החל מהקטע לעיל) אמנם כבר הפך לקלאסיקה טלוויזיונית, אך בשעתו ספג מקגאוורן ביקורת מצד משפחות הנפגעים על טיפולו באירועים, שכן הפרק אינו עוסק ישירות בהם ויש שחשבו שהוא מנצל את האסון כתירוץ עלילתי. בתגובה הוא יצר את הדוקו-דרמה המצוינת "הילסבורו" מ-1996. אקלסטון הנ"ל מגלם את הדמות הראשית בסרט, טרוור היקס, שאיבד באסון שתי בנות. הסרט זכה לשבחים רבים, גם מצד המשפחות, על טיפולו העדין והלא נצלני בהתרחשויות ועל הדיוקן הרגיש שהוא משרטט של בני המשפחות ושל האירועים שהובילו לאסון ושהתרחשו אחריו. הסרט זכה בכמה פרסי טלוויזיה, אך טרם יצא בפורמט צפייה ביתי לרווחת הציבור (הדרמה שודרה גם בארץ מתישהו, ותשודר הערב בשידור חוזר בבריטניה לציון התאריך. אפשר גם למצוא אותה בכל מיני מקומות אינטרנטיים). יש לציין שהוא נוקט עמדה ברורה ומאשימה כלפי כוחות המשטרה שהיו באיצטדיון באותו יום ולא שלטו כיאות בקהל, ואולי אף תרמו לתוצאות הרות הגורל בשל ארגון לקוי (ולא רק הוא – עד היום נמשך המאבק להשגת צדק וסגירת מעגל למשפחות בנושא הודאה באשמה והענשת הבכירים הממונים ושאר גורמים רשמיים, שיצאו נקיים מהחלטת ועדות החקירה שהאירועים היו תאונה). גם טומלינסון מככב בסרט, ואיתו מארק וומאק וטרייסי ווילקינסון.

זהו החלק הראשון של תוכנית המציינת 20 שנה לאסון ששודרה בסוף השבוע:

עדכון: עוד על האירועים מזווית אישית תוכלו לקרוא בבלוגו של רונן דורפן.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אירועים, בריטי, טלוויזיה, ספורט, תיעודי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על היום ששינה את פני הכדורגל

  1. תום הגיב:

    בתקופת הסגידה שלי למקגאוורן אחרי שראיתי את "האגמים", עמלתי קשות כדי להשיג את הסרט על הילסבורו שבאמת מצוין, אבל היה קשה מאוד לצפייה אפילו למי שהזיכרונות שלו מהאירוע היו מתווכים לחלוטין, ובכל זאת נחרתו מאוד עמוק בזיכרון.

  2. סטיבי הגיב:

    מעניין – התלבטתי ביני לבין עצמי אם להוסיף את המילים "קשה לצפייה" לתיאור הסרט. ראיתי אותו די מזמן ולא הייתי בטוחה שהזיכרון שלי מאופיו נכון, ואצלי הידע על האירוע באמת מתווך מאוד.
    מתברר שכן. גם כי טרוור היקס ואשתו ג'ני, שאיבדו את שתי בנותיהם באסון, הם עדיין הפעילים המוכרים ביותר בהנצחת האירוע (ובשאר התחומים), וכמובן גם אתמול נצפו בכל הכתבות, הראיונות והתיעודיים שנתקלתי בהם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s