דלתא בחיפה

"דלתא" של הבמאי ההונגרי (מתברר שהוא חצי רומני) קורנל מונדרוצ'ו הוא מהמוצלחים בסרטים שהוקרנו בפסטיבל חיפה, שהסתיים הערב.

"דלתא" הוא סרט די נפלא. מופלא ויזואלית ומרתק. סרט שעוסק בחיים ובמוות, בקבלה וסובלנות (או העדרן) וברצון של כולנו לחיות את חיינו, לבנות משהו שהוא שלנו, בתקווה שהכל יבוא על מקומו בשלום. והוא בוטה ומטריד. ואלגורי.

באירוע השאלות-ותשובות אחרי ההקרנה (שהיה באופן נדיר לא מביך בכלל) סיפר מונדרוצ'ו שהלוקיישן – הדלתא של הדנובה ברומניה – נבחר ראשון ורק אחר כך נכתב התסריט. העיצוב הוויזואלי הושפע מאוד מציור, בייחוד באופן עיצוב התאורה הטבעית, פעמים רבות עם מקור תאורה יחיד, ובמראות הנהר (בשאלה הוזכר רמברנדט, הבמאי הזכיר צייר נוסף שלמרבה המבוכה שכחתי את שמו – ז'ורז' סרה אולי?).

המוזיקה הנהדרת בסרט נכתבה על ידי פליקס לאיקו, שהוא כנר ומלחין במקצועו, וגם השחקן הראשי בסרט. בסרט יש שימוש ב"העלמה והמוות" של שוברט וכן במוזיקה של להקת פופול וו (אין דרך נורמלית לכתוב Vuh בעברית). מונדרוצ'ו שמח לשמוע שאלה על המוזיקה – השואלת אמרה שבמהלך הסרט היא חשבה על סרט אחר שגם הוא עוסק (בחלקו) בנהר – "אגירה, זעם האל" של ורנר הרצוג. בתגובה מונדרוצ'ו העיר את תשומת לבנו לכך שחלק מהמוזיקה בסרט באמת נכתבה על ידי פופול וו, שעבדו רבות עם הרצוג – גם בסרט הנ"ל – ושהוא שמח שהצליח להשיג את המוזיקה שלהם לסרט דרך הצד הגרמני של כספי ההפקה, שהיתה קופרודוקציה. אותה שואלת התעניינה גם בבית הנבנה בסרט. הבמאי סיפר שהוא רואה בבניית בית – בין שמדובר בבנייה ממש, בצביעה, עיצוב, הפיכת בית מגוריך לשלך, או במובן של הקמת בית-זוגיות-משפחה – חלק אינטרגלי מהחיים ומהרצונות של כולנו, דבר שאנו עובדים קשה ובמשך זמן רב כדי להשיגו, כשם שגיבורי הסרט עובדים במהלכו. לשם כך הקפידו יוצרי הסרט להראות את העבודה המתמשכת, ומאותה סיבה היה הבית ממוקם כה רחוק מהחוף הקיים, עם הגשר הארוך-ארוך המוביל לבית.

הדרך אל הבית

מישהי בקהל הזכירה את השימוש הדיכוטומי בסרט בנהר כמקור חיים וכגורם מוקף אלימות ורוע. במהלך הסרט יש רגעים מיוחדים מאוד, מבהילים אפילו, שבהם רואים עד כמה האגם חסר תזוזה, בייחוד כשהאחות מתבוננת דרך מסגרת החלון בבית הנבנה. מונדרוצ'ו סיפר שבכוונה חיפשו מיקום שבו המים יהיו חסרי גלים לחלוטין. לעומת הקיפאון הזה ישנם גם רגעים שבהם הנהר זורם בעוצמה (למי שצפה בסרט – היזכרו בשוט הסיום). מעניין גם לשים לב במהלך הצפייה למה לא רואים, מה רואים מרחוק ומה רואים מקרוב (זה בולט במיוחד בסצנת האונס).

הבמאי סיפר גם על הרעיונות שעמדו בבסיס עיצוב הדמויות והתסריט. אחד מהצופים אמר שהעלילה היתה דלילה מדי ועיצוב הדמויות שטוח מדי לטעמו, ותהה מדוע הוויזואליה והרעיונות היו חשובים יותר מהעלילה בסרט. מונדרוצ'ו אמר שלמרות שהוא מכבד דעה זו, הוא לא מסכים איתה. הדמויות נכתבו בכוונה כחד-ממדיות, העלילה לדעתו צפויה לחלוטין מרגע תחילת הסרט (הוא לא טועה) ואין בה טריקים וטוויסטים שקיימים בסרטים רבים. ברור מה יקרה, והדרך שבה מראים זאת היא החשובה.

לסיכום סיפר מונדרוצ'ו שיוצרי הסרט רואים בו מטאפורה לחוסר הסובלנות שאנו נתקלים בו בחיי היומיום. משום כך הוא ראה בכך חובה לעסוק בטאבו כה קיצוני כגילוי עריות, מאחר שזהו ניסיון לעמת אותנו עם הדעות הקדומות שלנו, ובמקרה שהיו בוחרים באירועים שאינם כה קיצוניים, האפקט והחשיבות היו הולכים לאיבוד בתוך הזדהות, היכרות עם הנושאים (אפילו אם רק מסרטים) או דעות מגוונות של הצופים. וזה בהחלט עובד. אני מניחה שמעט מאוד מהצופים, אם בכלל, השלימו עם פן גילוי העריות בסרט, למרות החמלה כלפי הדמויות הראשיות.

שווה לצפות גם ב"יוהנה", סרטו הקודם (והטוב פחות) של מונדרוצ'ו, שאפשר לשייך לקבוצה של סרטים מהשנים האחרונות שעוסקים באמונה, גאולה והקרבה נוצריות, בהם סרטיו של קרלוס רייגאדאס ו"המדבר שבפנים" המצוין של רודריגו פלה (שאף הוא הוקרן בחיפה). הוא קשה מ"דלתא". גם בו מככבת אורסי טות (כמו גם בסרטיו הקצרים של הבמאי). ולכל הרוחות, הוא מחזמר.

סרטים קצרים של מונדרוצ'ו אפשר לראות אצל היוזר הזה ביו-טיוב. לצערנו יש יתרון מוגזם לדוברי הונגרית.

ובנושא אחר: היום מלאו חמש שנים למותו של המוזיקאי האהוב אליוט סמית'. זה אחד השירים האהובים עליי שלו, אולי האהוב ביותר:

(במקרה זה בכל זאת מתקשר לסרט האחרון שראיתי בפסטיבל חיפה)

ומהפיילוט הנעלם של התוכנית של ג'ון בריון:

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אובססיה וקאלט, אירועים, ביקורת, הקרנה, טלוויזיה, ישראלי, מוזיקה, פסטיבל, צילום, קולנוע, קליפ, קצרים, ראיון. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על דלתא בחיפה

  1. איתי הגיב:

    לא אהבתי את הסרט, אבל בעזרת הפוסט הזה הצלחתי להבין הרבה יותר טוב למה. אין לי הרבה סלחנות לסרטים שמקריבים דמויות (עם היעדר העלילה אין לי כזאת בעיה) על מזבח האלגוריה וה"נושא" של הסרט, ובמקרה הזה זה גם לא עד כדי כך קיצוני (ואלמלא העובדה שכל כך הרבה אנשים התמוגגו ממנו מן הסתם גם לא הייתי טורח לומר שום דבר רע עליו). אבל לא יודע, לא היה משהו ממש מטריד בגילוי העריות, מדובר בסה"כ בשני זרים (ואני גם לא זוכר שנאמר בפירוש שהם לא אחים למחצה), והיחס של החברה למערכת יחסים שלהם הוא אכן האספקט היותר מעניין, אבל הוא לא מוצג בצורה מאירת עיניים במיוחד. נראה לי שבאופן כללי יש בסרט מעט מדי, בתור חוויה ויזואלית הדימויים שלו לא מרשימים כמו של בלה טאר נניח, ומבחינת עזות ההתרחשויות (יחסית לסרט שיש בו אונס וגילוי עריות) הוא גם לא הולך עד הסוף, שזה טוב במובן האנטי-סנסציוני, אבל עדיין משאיר תחושה של פספוס. באופן כללי הסרט השאיר אותי קר, ואני מקנא באלו שהצליחו להתרגש ממנו, אבל אלה שמסתכלים עליו כאלגוריה שוברת טאבואים שכוחה היא בנושאים שהיא מעלה, מעלים בי גיחוך.
    ואני בוש ונכלם שלא זיהיתי את פופול וו בפסקול, אני משוגע לחלוטין על הפסקולים שהם עשו להרצוג, הם היו בעיקרון פרויקט יחיד של אחד פלוריאן פריק, שנפטר לפני כמה שנים, ועמו מן הסתם גם ההרכב. אגב המוסיקה, מצחיק שחלק מהמוזיקה האתנית שנשמעת בפסקול, שאני מניח שאמורה לייצג מוזיקה הונגרית או רומנית, נשמעת ערבית לגמרי. טוב, כל האתנים האלה…

  2. סטיבי הגיב:

    אני לא חושבת שזה סרט ששובר טאבואים אלא עושה שימוש באחד כדי להקצין את עמדתו. הרי הוא לא באמת עוסק בגילוי עריות, זה יותר נושא שמרחף ברקע ומעיב – גם אם אנו מתנגדים לכך – על האמפתיה שלנו לדמויות הראשיות. אם איני טועה היחס השלילי כלפיהם החל לפני שבאמת היה שם גילוי עריות אלא ברגע שהאחות (נכון, אולי חצי-אחות) הפגינה כוונה לעזוב את הבית כדי לגור עם אחיה (דבר שכשלעצמו נראה "לנו" בכלל לא בעייתי).

    שכחתי להזכיר שמונדרוצ'ו אמר שהוא אוהב מאוד את הסרטים של הרצוג ושל פאסבינדר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s