צור לעצמך נוף

אדוארד בורטינסקי הוא צלם ואמן קנדי יליד 1955. הוא למד אמנות הצילום ואמנות הגרפיקה (נשמע מגניב), צילם בכל העולם והציג את עבודותיו במוזיאונים ובגלריות אינספור.

את המידע הנ"ל לא תקבלו בסרט התיעודי על בורטינסקי שעשתה ג'ניפר בייצ'וול (אמנית בעצמה), "Manufactured Landscapes". כי בעצם זה לא סרט עליו, אלא על עבודתו ועל השקפת העולם שלו, האקולוגית והאמנותית.

עבודותיו הידועות ביותר של בורטינסקי הן צילומי נוף. הרים, נהרות, עמקים, קונסטרוקציות. אך לא נוף טבעי הוא, אלא נוף מעשה ידי אדם. נוף תעשייתי. מכרות, סכרים, חפירות, בורות, ערוצים, מפעלים, צינורות ומספנות פירוק אוניות.

מתוך פרויקט המכרות

הסרט הוא תיעוד התיעוד, שבו הצלם מצלם ומצולם בו-זמנית. הוא אינו פוליטי אך הוא מעביר את צעקתו הפוליטית-חברתית-אקולוגית של בורטינסקי. הסרט שקט, רגוע וערוך בשוטים ארוכים. אי אפשר שלא לציין את שוט הפתיחה המדהים – שש דקות שלמות של מצלמה הנעה ברצף, מקרוב, על פני שורות-שורות של פועלים במפעל סיני, שורות שנדמה שלא יסתיימו לעולם. אחרי שש דקות המצלמה ממשיכה לנוע באותו קו אך מתווסף אליה קולו של בורטינסקי, המספר על עבודתו במשך שתי דקות. ואז המצלמה נעצרת, ומוצגות בפנינו התמונות שצילם ודמות המפעל בלונג-שוט. אחרי התנועה הרציפה והקרובה הזו, התמונות יוצרות אצל הצופה הלם קטן למראה הגודל הכולל העצום של המפעל הזה.

מחצבי ניקל בקנדה

גם, אפילו, בקטעים שבהם רואים צילומים של בורטינסקי, הסרט משתהה על הצילום לפני שהוא מציג פרטים מהצילום הספציפי או אנשים תוך התבוננותם בו. ובצילומים של בורטינסקי יש הרבה מה לראות. הם ענקיים ומפורטים באופן שקשה מאוד להעביר בסרט, ועל כן אני ממליצה לראות את הסרט על מסך גדול ככל הניתן. אפשר גם לעצור את הסרט מדי פעם כשרואים תמונה ולהתבונן בה כמו במוזיאון. למזלי זכיתי לבקר במוזיאון שבו הוצגה באותו זמן תערוכה מצילומיו של בורטינסקי (שם הכרתי את עבודתו, אי שם בשנת 2005), וחוויית הצפייה והחקירה של צילומי הענק שלו היא ייחודית ומרגשת.

עבודות על הסכר הסיני הידוע

הסרט אינו סקירה של עבודותיו של בורטינסקי עד אז (הסרט יצא ב-2006). רובו מלווה את הצלם במסע עבודה בסין, שבו הוא מצלם את התמונות האופייניות לו, צילומים במפעלים, בערים מתחדשות, בכפרים שמפונים לטובת סכרים, בבתי ספר המוניים ובמגרשי פירוק האוניות. בקטעים האלה במיוחד משתלטת תחושת קטנות האדם מול הטבע ומול יצירתו-שלו, למרות שכביכול אנו עושים (פוגעים) בטבע כרצוננו. הקטעים האלה נראים היום, מיד לאחר אולימפיאדת בייג'ין, רלוונטיים יותר מתמיד, וחלק מהם עוסקים ישירות בהתרחשויות בסין וקצת שוכחים מהאמנות שהיא נושא הסרט (בהקשר זה צפו גם בסרט המצוין "טבע דומם" של ג'יה ז'אנג-קה).

שימו לב לגודל בני האדם ביחס לאונייה

סרט יפהפה ומומלץ מאוד.

לעבודות נוספות של בורטינסקי (שאפשר להגדיל מעבר למסגרת הקטנה של פוסט בבלוג שלא מעבירה את עוצמתן), לחצו כאן וכאן.

ואם כבר, המלצות תיעודיות נוספות:
* "The King of Kong" – סרט שדובר בו רבות (יחסית) אפילו בארץ, על אודות תחרות בין האלוף הבלתי מנוצח במשחק המחשב קונג ובין מתחרה אנונימי, "האיש הקטן", שהגיע לשבור את שיא העולם. תיעוד קרב האימתנים הזה, חסר חשיבות במרקם הכללי ככל שיהיה אך עולם ומלואו למשתתפים, מותח ומרתק. סרט שעשוי מעולה. היזהרו מקריאת ביקורות על הסרט – כמה מהן חשפו את סופו (או את מה שקרה אחריו) וחבל (ראוי במיוחד לקרוא את הפוסט הזה, תחת הכותרת "רוג'ר איברט: הורס את סרטי אמריקה מאז 1967 ", שבו הכותב מתעצבן על המבקר הנודע, שפרסם הרבה יותר מדי מידע כשכתב על הסרט).

* "Helvetica" – סרט המספר את סיפורו של הפונט שהפך לפונט הגנרי בשלטים ובמודעות. יש תומכים, יש מתנגדים (מסיבות פוליטיות, חברתיות ועיצוביות, תלוי במרואיין), ויש עיסוק מורכב בעולם העיצוב. משם הסרט עובר לדבר על גלובליזציה, תרבות והשפעות הדדיות. סרט לא אחיד ברמתו (הוא מתיש לעיתים), אבל כשהוא מעניין הוא מעניין מאוד.

* "אנני ליבוביץ – חיים מבעד לעדשה" – סרט מבולבל-משהו על הצלמת המפורסמת. הוא נע בין עבודותיה, התפתחותה כצלמת וחייה האישיים, ולפעמים הוא לא מחליט לאן הוא הולך ולאן רצה ללכת, אבל עדיין מצליח להוציא הרבה רגש ואכפתיות מהצופה. וכמובן, יש צילומים נפלאים. מומלץ במיוחד לחולי צילום כפעולה (אני מדברת על עצמי, אם זה לא ברור).

* בשנים האחרונות צצו כמה וכמה סרטים תיעודיים מוצלחים על מוזיקאים. בפסטיבל ירושלים האחרון ניתן היה לצפות בסרטים על פטי סמית, לו ריד ופיליפ גלאס, שכתבתי עליהם בעבר. יצאו גם סרטים על ג'וי דיוויז'ן, ג'ו סטראמר וקורט קוביין, כולם שווים צפייה לא רק לחובבי האמנים המדוברים – בשל שפתם הקולנועית המגוונת והמיוחדת. טרם הספיקותי לצפות בסרט שנעשה על פיט סיגר ונראה לי שאין צורך לספר על סרטו של מרטין סקורסזי על בוב דילן (נעזוב את הסרט על הרולינג סטונז). אני מתכננת כבר חודשים (באמת!) לכתוב פוסט על הסרטים המצוינים שנעשו על סקוט ווקר ועל ג'אנדק, ובתקווה אכן אצליח להרחיב עליהם את הדיבור בעתיד הנראה לעין.

פעם לא היו בטוחים שזה באמת ג'אנדק

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אובססיה וקאלט, אנימציה, ביקורת, מוזיקה, עיצוב, צילום, קולנוע, ראיון, תיעודי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על צור לעצמך נוף

  1. תודה על ההמלצות. שמתי את "The King of Kong" להורדה, יחד עם "Spellbound" ועם "Word Wars". נראה ששלושתם מאותה הצ'כונה, והרי זה משובח.

  2. איתי הגיב:

    אחלה פוסט. אפילו שיש לי משהו אידיאולוגי נגד צילום לרוב, הצילומים שלו נראים ממש מעניינים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s