פעם… (פוסט שנע בעצם מהסוף להתחלה)

מיצאו את ההבדלים:

פוסטר ועטיפה

ג'ים אמרסון כתב בבלוג שלו על נושא השינויים שנעשו בפוסטר עבור עטיפת הדי.וי.די כבר בחודש דצמבר (לחצו גם לקבלת גרסה גדולה יותר של התמונה), והתייחס לכך שוב עם פרסום ראיון עם הצמד בפיצ'פורק בעקבות זכייתם (הידד!) באוסקר על השיר הטוב ביותר. ליתר דיוק, הוא התייחס לתגובה העצבנית-בצדק של גלן הנסרד לקשקוש/ריטוש הוויזואלי. אני מקווה שבדי.וי.די הישראלי של הסרט לא נצטרך לסבול את זה.

ואם כבר הזכרתי את "Falling Slowly", הנה ביצוע של השיר, לייב בסאנדנס:

יפה בעיניי שהנסרד אומר קודם זמרים ואח"כ שחקנים… מה שנכון, אמנם, באופן כללי (הוא שיחק בשני סרטים בהפרש של 15 שנה – בתור הגיטריסט ב-"הקומיטמנטס" ובתפקיד הבחור ב-"פעם"), אבל בעיקר מגדיר אותו מחוץ להקשר של הסרט.

וזה ביצוע של השיר ע"י The Frames, להקתו של הנסרד ובעבר גם של ג'ון קארני, במאי הסרט (ראו הוזהרתם: זוהי כצפוי גרסה יותר פופית-רוקית ומרובת-כלים, אבל מה לעשות, יש לי חולשה לא רק לסינגר-סונגרייטרס, אלא גם לכלי קשת):

בכל מקרה, זה שיר נפלא.

ואם טרם אמרתי: גם הסרט נפלא.

אמנם עוד לא ממש כתבתי עליו בבלוג, אבל עידן אלתרמן ובועז כהן כן. צפו וקראו (עדיף, אבל לא חובה, בסדר הזה).

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה די.וי.די, טקסים, מוזיקה, עיצוב, עצבים, צחוקים, קולנוע, קליפ, ראיון. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s