I don't think you know what I feel

נראה לי שכולם התנסו בחווייה הזו, ששומעים שיר שמכירים היטב ופתאום הוא מקבל משמעות חדשה.
זה קרה לי שוב לפני שבועיים עם שיר אהוב עליי, Why של אנני לנוקס. אני נתקלת די הרבה בשיר הזה, והפעם, כשהוא שודר באחד מתחנות המוזיקה בטלוויזיה, פתאום הרגשתי אותו בצורה חזקה הרבה יותר ממקודם, אע"פ שאני לא ממש נמצאת במצב שהוא מתאר (לפרשנותי, לפחות).
אמש, כשחזרתי הביתה, נזכרתי בשיר הזה. חשבתי כבר קודם לכן לכתוב עליו לרגע ולצרף את מילותיו, אבל אם אפשר, הרי עדיף לצרף קליפ, בו אפשר לשמוע את המילים וגם לראות את יופיה של הפרשנות שעשתה הבמאית סופי מולר. מולר עשתה קליפים נהדרים רבים ללנוקס (כולל Walking on Broken Glass הנפלא) וליוריתמיקס, ולהרבה אמנים אחרים, אבל די איבדתי עניין בעבודתה אחרי שעברה לצד הרחוק של האוקיינוס האטלנטי.
וקצת אחרי 1:30 בלילה, בשעה שאני מנסה להירדם ולא כ"כ מצליחה, שודר השיר הזה פתאום שוב והביא דמעות לעיניי העייפות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אישי, טלוויזיה, מוזיקה, קליפ. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על I don't think you know what I feel

  1. דרורית הגיב:

    באמת שיר נפלא. ובכלל Diva הוא אחד הדיסקים האהובים עלי. אני חושבת שגם זה מצויין

    ובדיוק אתמול והיום קראתי כל מיני ידיעות על כך שלנוקס שבורת לב כי הלייבל שלה זרק אותה, ואחר כך הכחשה מצידם.
    (מקווה שהצלחת בסוף להירדם 😉

  2. דרורית הגיב:

    ומנפלאות היוטיוב: חיפושי האנני לנוקס שלי הובילו לשיר הזה, שאפילו לא ידעתי שאנני שיתפה בו פעולה:

    משם הגעתי לביצוע הזה, של פרדי בעצמו (איכשהו חשבתי שהוא כבר לא היה פה ב-1986)

    ההתחלה מזכירה נורא את הסצינה במדבר גובי, במפגשים מהסוג השלישי….
    וכמובן, הגרסה הקלאסית המוכרת לפריקי האיטייז למינהם:

  3. איתן הגיב:

    אנני לנוקס תמיד היתה בעיניי זמרת מצוינת, ויש לה הרבה מאוד שירים שאני אוהב (יש לי בבית את האוסף של היוריתמיקס, ואת "מדוזה", שבו כמה קאברים נהדרים), אבל בכל הקשור לייצוג הויזואלי שלה – משהו בו תמיד דחה אותי. אולי בגלל שהיתה בו התרסה, אולי בגלל שלא היה בו הומור, אולי בגלל שהרגשתי תמיד שיש שם בריחה מהאמת שלה אל מסיכות גרוטסקיות. ב-"why" יש שוני – המסכה נמצאת, אבל היא לא מכסה על שברון הלב שבפרידה. וזהו באמת שיר מאוד יפה. אבל הוידאו הקליפ היחיד שלה שאני אוהב הוא זה:

    זהו הקליפ היחיד שבו היא מראה הומור עצמי, על ידי כך שהיא מקבצת בו את כל האנני לנוקסיות של שנות ה-80 אל במה אחת.

    ולגבי "נראה לי שכולם התנסו בחווייה הזו, ששומעים שיר שמכירים היטב ופתאום הוא מקבל משמעות חדשה" : לי זה קרה פעם עם "שבתות וחגים" של יהודית רביץ. במשך שנים השיר הזה עבר לי ליד האוזן, אבל רק כשישבתי בשורה 2 בצוותא, ראיתי אותה ממרחק נגיעה כמעט, ובאמת הקשבתי למילים, רק אז תפסתי על מה השיר, ועד כמה הוא מרגש.

    וחוץ מזה, הזמר הישראלי הכי אהוב עלי חוזר עכשיו אחרי העדרות ארוכה. השיר החדש של דני רובס יפהפה בעיניי.

    ודרורית – "Under pressure" הוא אחד השירים הכי מפוספסים שיש בעיניי. כאלו תותחים יוצרים שיר מאוד בינוני בעיניי.

  4. סטיבי הגיב:

    לגבי דני רובס, אני לא יודעת עדיין איך שובו יהיה בעיניי, אבל לגמרי בלי קשר יצא לי לאחרונה לשמוע שוב את האוסף שלו אחרי תקופה ארוכה (הכנתי למישהו אוסף של שירים ישראליים וזה הזכיר לי דברים שלא שמעתי מזמן). יש לו כמה שירים נפלאים ממש.

    בקליפים של יוריתמיקס אין הומור? נראה לי שדווקא יש הומור, ואפילו הומור עצמי לפעמים. אני אוהבת את העיצוב הכוחני-משהו שהיה בחלק מהקליפים שלהם. אולי התכוונת רק לקליפים שבקריירת הסולו שלה.

    under pressure הוא גם לא מאהובים עליי של המשתתפים בו. אני לא בטוחה למה, אולי לאחר שמיעות מרובות הוא נהיה מתיש ומתאים לשמיעה במצב רוח מסוים בלבד 🙂
    ואגב מרקורי – אני לא יודעת למה אני מחבבת את השיר הזה, אבל זה פשוט ככה.
     

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s